הרעב הוא הגורם המוביל למוות בעולם. הפלנטה שלנו סיפקה לנו משאבים אדירים, אך גישה לא שוויונית וטיפול לא יעיל משאירים מיליוני אנשים שסובלים מתת-תזונה. אם נקדם חקלאות בת-קיימא עם טכנולוגיות מודרניות ומערכות הפצה הוגנות, נוכל לקיים את כל אוכלוסיית העולם ולוודא שאף אחד לא יסבול אי פעם מרעב.
המטרות:
2.1 נגישות אוניברסלית לאוכל בטוח ואוכל מזין
עד 2030, לשים סוף לרעב ולוודא גישה לכל האנשים, במיוחד העניים ואנשים במצבים פגיעים, כולל תינוקות, למזון בטוח ומזין דיו בכל ימות השנה.
2.2 סיום כל סוגי התת תזונה
עד שנת 2030, לסיים את כל סוגי התת תזונה, כולל עד 2025, השגת יעדים מוסכמים בינלאומית על תשישות ועיכוב בהתפתחות בילדים מתחת לגיל 5, ולטפל בצרכים התזונתיים של נערות, נשים הרות ומניקות ומבוגרים.
2.3 הכפלת התפוקה והיצור של יצרני המזון הקטנים
בשנת 2030, להכפיל את התפוקה החקלאית ואת ההכנסות של יצרני מזון בקנה מידה קטן, במיוחד נשים, עמים ילידים, חקלאים משפחתיים, רועים ודייגים, כולל באמצעות גישה מאובטחת ושווה לקרקע, משאבים יצרניים אחרים תשומות, ידע, שירותים פיננסיים, שווקים והזדמנויות לתוספת ערך ולתעסוקה שאינה חקלאית.
2.4 ייצור מזון בר קיימא ושיקולים חקלאיים
עד 2030, להבטיח מערכות ייצור מזון קיימא וליישם פרקטיקות חקלאיות גמישות להגביר את התפוקה והייצור, המסייעים לשמור על מערכות אקולוגיות, כאלו המחזקות את היכולת להסתגל לשינויי האקלים, מזג אוויר קיצוני, בצורת, הצפה ואסונות אחרים וכך באופן הדרגתי לשפר את סוג הקרקע ואת איכות הקרקע.
2.5 שמירה על המגוון הגנטי בייצור מזון
עד שנת 2020 שמירה על המגוון הגנטי של זרעים, צמחים מעובדים וחיות מבויתות ועל מיני הבר הקשורים אליהם, לרבות באמצעות בנקים של מגוון זרעים וצמחים המנוהלים ברמה הארצית, האזורית והבינלאומית, ולקדם גישה שוויונית והוגנת לטובת שיתופי פעולה הקשורים לשימוש במשאבים גנטיים והידע המסורתי הקשור אליהם, כפי שהוסכם בין-לאומית.
A.2 השקעה בתשתיות חקלאיות, מחקר חקלאי, טכנולוגיה ובנקי גנים
הגדלה של ההשקעות, כולל באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים, בתשתיות כפריות, מחקר חקלאי שירותי הרחבה, פיתוח טכנולוגיה ובנקי גנים של בעלי חיים וצמחים ביעד לשפר את יכולת הייצור החקלאית במדינות מתפתחות, ואלו מהן המדינות הפחות מפותחות.
B.2 מניעת הגבלות על סחר חקלאי, ייצוא, הפרעות בשווקים
לתקן ולמנוע הגבלות סחר ועיוותים בשווקים החקלאיים בעולם, לרבות באמצעות חיסול מקביל של כל סוגי סובסידיות הייצוא החקלאי וכל אמצעי הייצוא עם השפעה שווה, בהתאם המנדט של סבב פיתוח דוחא.
C.2 הבטחת יציבות הסחורות בשוקי המזון וזמן גישה למידע
לאמץ אמצעים להבטחת תפקודם התקין של שוקי מוצרי המזון ונגזרותיהם, וכן לאפשר גישה מהירה למידע השוק, כולל על עתודות מזון, על מנת לסייע בהגבלת התנודתיות הקיצונית במחירי המזון.
חשוב להבחין בין רעב , לבין אי ביטחון תזונתי. רעב, מתייחס למצב בו היעדר גישה למזון – כאשר לרוב השיח על רעב הינו בקרב המדינות המתפתחות. אי ביטחון תזונתי חמור מתייחס למצב בו ישנה גישה למזון חלקי, והוא אינו מגוון דיו מבחינת יכולתו לספק הזנה (אין שילוב של מגוון אבות מזון לצורך גדילה והזנה – בעיקר בקרב ילדים ב-1000 הימים הראשונים לחייהם). לרוב השיח על אי ביטחון תזונתי הינו בקרב המדינות המפותחות.
על פי הממצאים והסקר האחרון של המוסד לביטוח לאומי משנת 2012, 81.2% מתושבי ישראל חיים בביטחון תזונתי, 18.8% חיים באי ביטחון תזונתי. 8.6% מהם באי ביטחון תזונתי ניכר. כ-55% מהמשפחות החיות באי ביטחון תזונתי נעזרות ברמות שונות בגורמי סיוע, לשיפור מצבם התזונתי. ממצאים מראים על התאמה גבוהה בין שיעורי האי-ביטחון ושיעורי העוני, המחושבים בדוח העוני והפערים החברתיים לקבוצות אוכלוסיה שונות. כ-22% מהמשפחות המקבלות קצבאות מהביטוח הלאומי חיות באי ביטחון תזונתי, וכ-14% באי ביטחון תזונתי ניכר. בירושלים ובצפון רמת האי ביטחון התזונתי הגבוהה ביותר, 26% ו28% בהתאמה, ובילדים 39% ו-43% בהתאמה. לעומת זאת בתל אביב ובמרכז שיעור המשפחות הנמצאות במצב של אי ביטחון תזונתי נמוך יותר – 14%.
אנשים החיים ברמת הכנסה נמוכה חווים קשיים ברכישת מזון בריא ומזין. מחסור כספי ולעיתים גם חוסר ידע ומודעות גורמים לרכישה מוגבלת של מצרכים מזינים כמו ירקות, פירות, מוצרי חלב וביצים ולרכישה עודפת של מזונות עתירי אנרגיה, שומן ופחמימות. לכן, אי בטחון תזונתי מקושר לעודף משקל ולמחסור בויטמינים ומינרלים אשר יחד מעלים את הסיכון לתחלואה כרונית ומחלות כמו יתר לחץ דם, מחלות לב, סכרת, אנמיה ועוד. אחד מכל חמישה ישראלים סובל מאי בטחון תזונתי, מתוכם 285,000 ילדים הסובלים מאי בטחון תזונתי חמור. אי בטחון תזונתי לא רק גורם לתחלואה פיזית. יש לו תפקיד מכריע בהנצחת מעגל העוני על-ידי פגיעה בהון האנושי והכלכלי של המדינה.
הנתונים מאת סקר המוסד לביטוח לאומי, 2011-2012 וכן באדיבות דנה , חברת הקהילה שפעילה בפורום לתזונה בת קיימא וחוקרת את הנושא באקדמיה.
