שוויון מגדרי

המטרות
5.1 לשים קץ לאפליה על נשים ונערות
לשים קץ לכל צורות האפליה נגד כל הנשים והנערות בכל מקום.

5.2 לשים סוף לכל אלימות נגד וניצול של נשים ונערות
לחסל את כל צורות האלימות נגד כל הנשים והנערות במרחב הציבורי והפרטי, כולל סחר, ניצול מיני וסוגי ניצול אחרים.

5.3 מניעת נישואים כפויים וקטיעת אברי מין
לחסל את כל המנהגים המזיקים, כגון נישואין מוקדמים של ילדות בכפייה וכריתת אברי מין של נשים.

5.4 הערכת טיפול ללא תשלום, ועידוד תפקידי משק בית משותפים
להעריך ולהכיר בטיפולים אשר לא בתשלום ועבודה ביתית באמצעות מתן שירותים ציבוריים, תשתיות מדיניות, הגנה חברתית וקידום אחריות משותפת בתוך משק הבית והמשפחה באופן לאומי ראוי.

5.5 הבטחת השתתפות מלאה למנהיגות ובקבלת החלטות
להבטיח השתתפות מלאה ואפקטיבית של נשים ושוויון הזדמנויות למנהיגות בכל רמות קבלת ההחלטות בחיים הפוליטיים, הכלכליים והציבוריים.

5.6 גישה אוניברסלית לבריאות וזכויות של פיריון ורבייה
להבטיח גישה אוניברסלית לבריאות המינית והפיריון וזכויות הפוריות כפי שהוסכם בהתאם לתוכנית הפעולה של ה״ועידה הבינלאומית לאוכלוסייה ופיתוח״ ועל ידי פלטפורמת הפעולה של בייג’ינג ומסמכי תוצאות ועידות הסקירה שלהם.

A5 שוויון זכויות למשאבים כלכליים, בעלות על נכסים ושירותים פיננסים
לבצע רפורמות ולתת לנשים זכויות שוות למשאבים הכלכליים, כמו גם גישה לבעלות ולשליטה על קרקעות וצורות אחרות של רכוש, שירותים פיננסיים, ירושה ומשאבים טבעיים, בהתאם לחוקים הלאומיים.

B5 לקדם העצמת נשים באמצעות טכנולוגיה
לשפר את השימוש ב״טכנולוגיה מאפשרת״, בפרט טכנולוגיית מידע ותקשורת, על מנת לקדם העצמת הנשים.

C5 לאמץ ולחזק מדיניות וחקיקה לאכיפה לשוויון בין המינים
לאמץ ולחזק מדיניות סבירה וחקיקה הניתנת לאכיפה לקידום השוויון בין המינים והעצמת כל הנשים והנערות בכל הרמות.

גם אני רוצה לעשות משהו:
יחד נוכל להשיג שוויון בין המינים. כאן אתם יכולים לראות מה אתם יכולים לעשות כדי לתרום.

תמונת מצב:
הפורום הכלכלי הבינלאומי (The World Economic Forum (WEF ציין בדו”ח בנושא פערים מגדריים גלובליים מדצמבר 2018, אמות מידה ל-149 מדינות, הסוקרת את תמונת המצב ומידת ההתקדמות לעבר שיוויון מגדרי. הסקירה התייחסה ל-4 מימדים עיקריים:

(1) השתתפות ושיוויון הזדמנויות כלכלי
(2) הישגים חינוכיים
(3) בריאות טובה
(4) השתתפות ומעורבות פוליטית.

הדו”ח בעל 367 עמודים מסכם כי למרות שישנן מדינות בהן נשים מובילות במימדים מסוימים, עדיין ישנם חסמים לצמצום אי השיוויון המגדרי בעולמות הטכנולוגיות המתקדמות (AI -בינה מלאכותית). השתתפות פעילה בפוליטיקה היא הגורם העיקרי לנבדלות בין המינים. לעומת זאת בבריאות ובחינוך ניכר שיוויון.

נתונים מאת דו”ח WEF
מדד המגדר בישראל
על פי נתונים מאת מכון וון ליר שסוקר את מדד המגדר – מדד המגדר לשנת 2018 בוחן את אי-השוויון המגדרי ב-13 ממדים הנפרטים ל-78 אינדיקטורים.

הממדים המרכיבים את מדד המגדר הם:
השכלה
שוק העבודה
מגדור מקצועי
ביטחון כלכלי ועוני
עוצמה, מצב משפחתי
זמן
אלימות כלפי נשים
בריאות, תרבות ותקשורת
החברה הערבית
הפריפריה והחברה החרדית.

הממצא הבולט ביותר המתקבל מהתמונה הרב-שנתית של אי-השוויון בין נשים לגברים בישראל הוא יציבותו של הפער המגדרי במרבית התחומים. בבחינת למעלה מעשור של נתונים בין שנת המדידה הראשונה – 2004 ובין שנת המדידה הנוכחית – 2015, לא ניתן לזהות צמצום ממשי של אי-השוויון המגדרי. אמנם היו עליות ומורדות במהלך השנים שנבחנו, אך לא ניתן להצביע על מגמה אחידה של צמצום אי-השוויון למעט בתחום ההשכלה הגבוהה.

צמצום מסויים באי-שוויון בשנים האחרונות בולט בשלושה ממדים: החברה הערבית, העוני והעוצמה. אך צמצום זה נובע בחלקו מהרעה כללית בהיבטים תעסוקתיים בקרב גברים ונשים כאחד, ולא משיפור במצבן של נשים.

עם זאת, על אף השיפור, עומק אי-השוויון ברוב הממדים נותר גבוה, במיוחד בממד העוצמה הפוליטית והכלכלית שהוא העמוק והיציב ביותר לאורך השנים, וכן בשוק העבודה והמגדור מקצועי. ממצאים אלה מעידים על האתגר העצום והמתמשך שעדיין ניצב לפנינו בכל הנוגע לקידום השוויון בין נשים לגברים בישראל.

אחד הגורמים העיקריים ליציבות הפער המגדרי ולמגמה המתונה, אך לא חד-משמעית, של צמצומו הוא עומק הפער בממד שוק העבודה. בכל האינדיקטורים בממד זה —ההשתתפות בשוק העבודה, השכר, שיעור עובדי חברות כוח אדם, חלקיות המשרה ועומק המגדור המקצועי — הפער עמוק ויציב. בכדי להרחיב את הבנתנו את המאפיינים המגדריים של שוק העבודה הוספנו במדד 2017 מבט ממוקד על שוק עבודה מעורער דרך האינדיקטורים הבאים: ריבוי משרות לעובדות לעומת עובדים – אינדיקטור העוקב אחר פערי מגדר בקרב המועסקים/ות ביותר ממשרה אחת במקביל; היחס בין מספר השכירות למספר השכירים המקבלים 12 משכורות בשנה – אינדיקטור העוקב אחר הפערים המגדריים ברציפות התעסוקתית; ומועסקות ומועסקים המשתכרים פחות משכר המינימום.

אף שבציבור שוררת תחושה שהעבודה הפמיניסטית הושלמה, הנתונים מעידים שעדיין יש פערים הטבועים עמוק במבנה שוק העבודה, בממד העוצמה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות – הפריפריה והחברה הערבית. האלימות נגד נשים לא פחתה ונשים עניות מגברים. התחום היחיד שנמצא בו שיפור מתמיד הוא תחום ההשכלה הגבוהה, אך המדד מגלה כי אין די ברכישת השכלה לצמצום הפערים המגדריים בתעסוקה, וכי ההשכלה אינה מביאה להשתלבותן של נשים במשרות מתגמלות יותר או לטשטוש ההבחנה בין מקצועות “נשיים” למקצועות “גבריים”, כך שהפערים בשוק העבודה ובעמדות כח והשפעה נותרו כשהיו. עול המשפחה והבית עדיין מוטל ברובו על נשים, וכתוצאה מכך הן עובדות במשרות פחות תובעניות מבחינת שעות העבודה ובמשרות חלקיות, הפוגעות גם ביכולתן להתקדם בעבודה, להרוויח יותר ולצבור זכויות לגיל פרישה.

נושא מעמד נשים צובר מקום בשיח הציבורי וכן במגזר העסקי והייטק, עם קהילות נשים מגוונות לקידום מקצועות התכנות (She Codes) וכן קהילות כמו Leadwith , נשים בהייטק, יזמיות , WEACT. לצד הקהילות ניכרת עשייה והנהגה נשית בקרנות הון סיכון, כמנכ”ליות של חברות סטארטאפ וכמובילות שיח קהילתי בתחום החינוך כפי שעושות בהערכה ובמקצועיות @sivan melnik בקהילת @אננס ומיכל מדמון בקהילת חינוך 2020 שעוסקות בחינוך לצד קידום שיח נשי.