קפיצה לתוכן קפיצה לתפריט הראשי קפיצה לפוטר

תעשיה, תשתיות וחדשנות

בניית תשתיות חסינות, קידום תיעוש מכליל ובר קיימא וטיפוח חדשנות.

תשתיות מתפקדות כהלכה וחסינות הן אבני הבניין עבור כל קהילה משגשגת.

על מנת לתת מענה לאתגרי העתיד, על התעשיה והתשתיות להיות עדכניות ומתאימות. לשם כך יש לקדם טכנולוגיות קיימות חדשניות, תוך הבטחת גישה שווה לשווקים כלכליים ולמידע. כך ניצור היצע עבודות ונבטיח יצירת חברות גלובליות ומדינות משגשות.

המטרות:

9.1 פיתוח תשתיות איכותיות, אמינות, ברות קיימא ועמידות, לרבות תשתיות מקומיות ותשתיות חוצות גבולות.

לתמוך בצמיחה הכלכלית וברווחה, בדגש על גישה ברת השגה ושוויונית לכל.

9.2 קידום תיעוש מכליל ובר קיימא.
עד לשנת 2030 להגדיל באופן משמעותי את חלקה של התעשייה בהעסקה ובתמ”ג, בהתאם לנסיבות הלאומיות, ולהכפיל את חלקה במדינות הכי פחות מפותחות.

9.3 הגדלת הגישה של תאגידים תעשייתיים קטנים ואחרים, במיוחד במדינות מתפתחות, לשירותים פיננסיים.

בכלל זה אשראי בר השגה, והשילוב שלהם לתוך שרשרת הערך והשווקים.

9.4 עד שנת 2030, שדרוג התשתיות ושיפור התעשיות על מנת להפוך אותן ליותר ברות קיימא.

לצד גידול ביעילות השימוש במשאבים ואימוץ נרחב של טכנולוגיות נקיות וידידותיות לסביבה והליכים תעשייתיים ידידותיים לסביבה, כל המדינות לוקחות חלק בהתאם ליכולות שלהן בהתאמה.

9.5 שיפור המחקר המדעי, שדרוג היכולות הטכנולוגיות של המגזר התעשייתי בכל המדינות, במיוחד במדינות מתפתחות.

עד שנת 2030 עידוד מו”פ חדשני והגדלת מספר עובדי המו”פ לכל מיליון אנשים ב-X% והוצאות המו”פ של המגזר הפרטי והציבורי.

9. A. סיוע בפיתוח תשתיות ברות קיימא ועמידות במדינות מתפתחות באמצעות תמיכה כלכלית, טכנולוגית וטכנית משופרת למדינות אפריקאיות, למדינות ללא גישה למקורות מים, ולמדינות איים.

9. B. תמיכה בפיתוח טכנולוגיות, מחקר וחדשנות מקומיים במדינות מתפתחות, לרבות על ידי הבטחת סביבת מדיניות התנהגותית עבור, בין היתר, שונות תעשייתית והוספת ערך לסחורות.

9. C הגדלה משמעותית של הגישה לטכנולוגיות מידע ולאינטרנט (ICT), שאיפה לספק גישה אוניברסלית וברת השגה לאינטרנט במדינות מתפתחות עד לשנת 2020.

בישראל

200 מיליארד שקל– זה מה שמתוכנן להיבנות בישראל בתחום התשתיות עד 2022.

הקו האדום של הרכבת הקלה והקמת שתי תחנות כוח חדשות בחדרה הם רק שני מגה-פרויקטים מתוך רשימה ארוכה שאמורים לצאת לדרך ב-4 השנים הקרובות.

בשנים הקרובות תעסוק חברת נת”ע (נתיבי תחבורה עירוניים) האחראית מטעם המדינה על הפרויקט, בהשלמת התחנות התת-קרקעיות ובהתקנת המערכות השונות לאורך הקו. מועד הסיום הרשמי אוקטובר 2021, הופך את הקו האדום לאחד המגה-פרויקטים הבודדים בישראל שבנייתם צפויה להסתיים עד שנת 2022.

ספר , “תשתיות לצמיחה 2019” מרכז בתוכו את כלל פרויקטי התשתיות הפיזיים שעונים על התנאים הבאים: היקף כספי של 100 מיליון שקל לפחות והיותם ב”תוך הצנרת הממשלתית” כלומר בביצוע, בתהליך תקצוב או בתהליכי אישור של משרדי הממשלה ויחידות הסמך אשר נמצאים תחת אחריותם. משרד התחבורה מוביל את הרשימה עם 64 פרויקטים בהיקף כולל של 122 מיליארד שקל ואחריו משרד האנרגיה עם 57 פרויקטים בהיקף 39 מיליארד שקל בתחומי החשמל, הגז, הדלקים, המים והביוב. ההיקף הכספי הכולל של הפרויקטים מוערך ב-196 מיליארד שקל (לעומת 117 מיליארד שקל ב-2017).

לאיזה כיוון צומחים ומה המחיר?

לצד התעשיה והצמיחה המוצגת, בישראל אנו עדים למגמה מדאיגה של השתלטות זרה על נכסים לאומיים ואסטרטגיים דוגמת נמלי ים, כבישים ועוד. זאת לצד השתלטותן של חברות זרות על ענפים המספקים חומרי גלם חיוניים לביצוע פרויקטי תשתית. משאבי הטבע אינן מקומיים וכך גם ההון הגלובלי, שיש לו שיקול קיימות על האם מדובר בכלכלה מקומית או כלכלה גלובלית?

תשתיות אנרגיה מתחדשת:

רוח, סולארית, אנרגיית רוח והתייעלות אנרגטית כל אלו שיקולים קריטיים בבואנו להעמיק בתחום התשתיות. מתווה הגז של ישראל מתעלם משיקולים סביבתיים.

ממשלת ישראל קידמה מספר הצעות חוק ואכיפה בתחום זיהום האוויר. המשרד להגנת הסביבה קבע במסגרת החלטת ממשלה 4450 מינואר 2009, כי שנת 2020 היא יעד בו 10% ממערך ייצור האנרגיה של מדינת ישראל יסופקו ממקורות אנרגיה מתחדשים (פוטו-וולטאי, תרמו-סולארי, רוח וביו גז). החלטה ראוייה, אך האם 10% לוקחים בחשבון מה המחיר הסביבתי של ה-90% הנותרים?

הייצור התעשייתי של ישראל נכון למאי 2019, על פי הלמ”ס:

תעשייה, כרייה וחציבה

  • עלייה של 6.9% בייצור התעשייתי
  • ירידה של 0.8% במספר משרות השכיר
  • עלייה של 0.4% במספר שעות העבודה למעשה
  • עלייה של 4.0% בפדיון ממכירות לשוק המקומי במחירים קבועים, עלייה של 8.9% בפדיון ממכירות ליצוא במחירים קבועים

תעשייה, ללא כרייה וחציבה וללא טכנולוגיה עילית

  • עלייה של 0.7% בייצור התעשייתי

ענפי הטכנולוגיה העילית

  • עלייה של 13.8% בייצור התעשייתי.

פיתוח בר-קיימא הוא פיתוח הממלא את צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת לספק את צורכיהם של הדורות הבאים.

פיתוח בר-קיימא מתקיים לאורך זמן, היות שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שהוא נשען עליהם. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים טבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו ולטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לאדם, ישירות או בעקיפין, את מרבית המשאבים הללו. לפיכך תכנון של פיתוח בר-קיימא מצריך ניהול של המשאבים באופן המונע מפגעים בלתי הפיכים בסביבה.

דילוג לתוכן